ככל שהטכנולוגיה מתפתחת, אנחנו נחשפים למדיה יותר ויותר. מצד אחד זהו יתרון, אנחנו יכולים היום לדבר עם הורינו המבוגרים בזום בזמנים שבהם תקשורת קרובה אינה אפשרית. אך יש גם חסרונות לחשיפה ההולכת הגדלה, ושימוש יתר במדיה יכול להציף אותנו רגשית ולהסיח את דעתנו. כמו כל דבר בחיים - המפתח הוא איזון. זה נכון במיוחד בחמש השנים הראשונות לחיים, שנים שהן קריטיות להתפתחות המוח. קבלת החלטות מושכלת בנוגע לחשיפת ילדים למדיה תעזור לנו למצות את הפוטנציאל הקיים בטכנולוגיה ולשפר את הלמידה וההתפתחות מבלי לוותר על תקשורת אנושית. אז מה יש למדע לומר על כל זה? ומה ממליצים מדענים בנוגע לשימוש במדיה?
האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים American Academy of Pediatrics (AAP) ממליצה לבנות תוכנית על בסיס שלושה עקרונות: ילד, תוכן, והקשר (Child, Content, Context).
ילד: חשיפה למדיה צריכה להתאים לצרכים של ילדיכם ולגילם. האם התוכן הזה מעניין את בתך? האם ילדך במצב הרוח המתאים?
תוכן: בחירת התוכן צריכה להתבסס על החשיבה החינוכית שהושקעה בו, ועל האיכות והרלוונטיות לחיי ילדיכם.
הקשר: הורים צריכים להיות מעורבים בצריכת המדיה של ילדיהם. לחשיפה למדיה ערך לימודי גבוה יותר כאשר מבוגר מעורב בחווית הצפייה.
חשיפה למדיה
כדאי שהורים יהיו מעורבים בחשיפה של ילדיהם למדיה. חוויה משותפת של צפייה בתכנים חינוכיים ותואמי גיל יכולה להיות מועילה כאשר ההורה מעורב בחוויה ומעודד שיחה עליה.
ילדים מתחת לגיל 5 לומדים בקלות רבה יותר מאינטרקציות אנושיות מאשר ממסכים. הם מבינים הנחיות טוב יותר כאשר הן מופנות אליהם מאנשים, והם מיישמים את הידע שלהם טוב יותר בסיטואציות חדשות כאשר הוא נרכש ב"חיים האמיתיים" ולא במסך.
מסכי מגע אינטראקטיביים דורשים קשב רב, והמורכבות שלהם עלולה לפגוע בלמידה. ילדים עדיין יכולים ללמוד מהם כישורים חשובים, אך התוכן במקרה זה הופך למרכזי פחות.
הקשר
התוכן של המדיה צריך להיות איכותי מבחינה חינוכית וחברתית ורלוונטי לחיי הילדה. התוכן צריך לאפשר לה לקשר בין אינפורמציה חדשה לחוויות שכבר מוכרות לה מהחיים האמיתיים.
-
ילדים לומדים טוב יותר מסיפורים, כך שהתוכן צריך להיות בעל קו עלילה מסקרן.
-
ילדים מעריכים חזרתיות: הם מעדיפים ללמוד מדמויות מוכרות ולצפות באותו התוכן שוב ושוב. עם הדרכה הורית הם יכולים לגלות דבר חדש כל פעם.
-
קטעי וידאו טובים וחינוכיים אמורים לייצג יחסים קרובים וחמים בין הורים וילדים, שכן זהו אחד ההיבטים החשובים בחייהם של ילדים בגילאים המוקדמים.
-
ילדים עוברים חווית למידה משמעותית יותר כשהם חשופים למדיה שמעודדת אותם להיות אקטיביים, למשל אם הם נשאלים שאלות וניתן להם זמן למחשבה ותשובה.
-
תוכניות חינוכיות ברמה גבוהה, כמו רחוב סומסום, יכולות לשפר יכולות קוגניטיביות וחברתיות ואת רמת האוריינות של ילדים בגילאי 3 עד 5, במיוחד אצל משפחות עם אמצעים מוגבלים. אפליקציות מבוססות על רחוב סומסום יכולות לעזור עם לימוד כישורי קריאה וכתיבה אצל ילדים בגילאי הגן.
ספרים אלקטרוניים לילדים (eBooks) מגיעים לעיתים קרובות עם תוספות אינטראקטיביות שמשפרות את ההבנה של הסיפור, אך יחד עם זאת גורמות להורים להפחית בהקראה של ספרים. הקראת ספרים והאינטרקציה שמתפתחת בעקבותיה חשובות בזמן קריאה בספרים אלקטרוניים כמו שהן חשובות במהלך קריאה בספרים מודפסים.
תוכן
כשיש טלוויזיה דלוקה ברקע, הורים מגיבים בצורה איטית יותר והאינטראקציה שלהם עם ילדיהם נעשית פסיבית יותר. הטלוויזיה מפחיתה את הזמן, האיכות והמורכבות של משחקים, כמו גם את האיכות של האינטראקציה בין ההורה והילד.
-
טלוויזיה דלוקה ברקע מפחיתה את הריכוז של ילדים ואת הסקרנות שלהם במשחקים.
-
נראה שלחשיפה רבה לטלוויזיה יש השפעה שלילית על התפתחות קוגניטיבית, התפתחות השפה ועל תפקודים ניהוליים כמו ניהול קשב ותכנון קדימה.
טלויזיה ברקע
כמות החשיפה היומית לטלוויזיה קשורה בהפרעות שינה. כמות הצפייה באופן כללי, ובמיוחד לפני השינה מקושרת עם בעיות שינה כמו התנגדויות בשעת ההשכבה, שעות השכבה מאוחרות, חרדה סביב שינה ובאופן כללי פחות שעות שינה. ההשפעות כנראה קשורות לאור הכחול הבוקע ממסכי המחשב, הטלוויזיה, הטאבלטים, והסמארטפונים . לאור הבוקע מהמכשירים האלקטרוניים יש מאפיינים הדומים לאור השמש, מה שגורם לגוף שלנו לחשוב שזה אור יום ושאנחנו לא צריכים ללכת לישון.. חשיפה לאור כחול בזמן ההירדמות יכולה להשפיע על תפקוד השעון הביולוגי, להקשות על ההירדמות ולגרוע מאיכות השינה.
חשיפה לטלויזיה ושינה
ילדים מתחת לגיל שנתיים
-
ניתן לחשוף את ילדיכם למדיה עם תוכן באיכות גבוהה, אבל אינטראקציה של מבוגר בזמן הצפייה היא חיונית.
-
שימוש יתר במדיה דיגיטלית יכול להזיק.
ילדים בגילאים 2 עד 5
-
לא יותר משעה ביום
-
תוכן חינוכי שמעודד התנהגויות חברתיות חיוביות
-
עדיף להימנע ממצב בו הילדים צופים במדיה לבדם ומומלץ שהורים יהיו מעורבים בחווית הצפייה - כדי שתוכלו לעזור להם . להבין מה הם רואים, וליישם את מה שלמדו בחיים האמיתיים.
המלצות כלליות
-
יצרו בבית מרחבים וזמנים "מנותקים" בהם שימוש במדיה אסור: זמני ארוחות, בחדר השינה ועוד.
-
הימנעו משימוש במדיה כדרך היחידה להרגעת ילדיכם.
-
בזמן ההשכבה הימנעו משימוש במדיה והגבילו את זמן הצפייה בשעה או שעתיים לפני השינה.
המלצות
AAP Council on communications and Media (2016). Media and Young Minds. Pediatrics, 138(5), e20162591.
Barr, R. (2019). Growing up in the digital age: early learning and family media ecology. Current directions in psychological science, 28(4), 341-346.