קרדיט: אבי חיון
למה זה חשוב?
למחקר הזה יש היבט יישומי שימושי: ילדים נאלצים להתמודד לעתים קרובות עם סיטואציות ״לא שיוויוניות״ (כמו חלוקת מטלות בית, או תורנויות בכתה) וכאלו שמצריכות ויתור מצידם (מי קובע איזה סרט נראה היום? מי יושב מקדימה באוטו?).
ממצאי המחקר מציעים ששיתוף של ילדים בקבלת החלטות (על ידי ההורים או המחנכים), כתחליף להחלטות שנקבעות מלמעלה, עשויה להגביר את שביעות הרצון שלהם מהחלטות שמעניקות יותר לחבריהם מאשר להם.
אל תחליטו עלי!
האם קרה לכם פעם שהתנדבתם לתרום למישהו אחר?
נכון שהרגשתם נהדר?
האם קרה לכם שהחליטו בשבילכם שתתרמו למישהו אחר?
נכון שכבר לא הרגשתם כל כך נהדר?
סוכנות (agency) היא היכולת שלנו להשפיע על המתרחש סביבנו. תחושת סוכנות מקושרת לעיתים לשביעות רצון.
במחקר הזה, צוות החוקרים (ד"ר תום גורדון-הקר מאוניברסיטת בן גוריון, פרופ' שהם חשן-הלל מהאוניברסיטה העברית, ופרופ' אלכס שו מאוניברסיטת שיקגו) התעניין בשאלה האם תחושת סוכנות יכולה להשפיע על שביעות רצון של ילדים מחלוקות לא שיוויוניות.
כלומר, נבדק האם ילדים שיכולים להשפיע על חלוקת משאבים וחשים סוכנות, יהיו יותר שבעי רצון מחלוקה שנותנת לילד אחד יותר מכפי שיש להם עצמם, בהשוואה לילדים שמתייחסים לאותה חלוקה, אבל שאין להם שום השפעה עליה.
החוקרים שיערו שכאשר ניתנת לילדים (ומבוגרים) אפשרות לעזור לאדם אחר ולהיות נדיבים, התחושה הנעימה שמלווה את הבחירה לעזור לאחרים מרככת את חוסר הנעימות שכרוכה באי שוויון.
כדי לענות על השאלה, החוקרים ערכו שני ניסויים בקרב 417 ילדים בני 4 עד 10 במעבדה הפתוחה במוזיאון המדע על שם בלומפילד בירושלים. החוקרים השוו בין שביעות הרצון של הילדים בשני מצבים שונים: בראשון הם יכלו לבחור אם לתת לילד אחר פרס גדול יותר מכפי שהם קיבלו, ובשני הפרס לילד האחר נקבע ללא מעורבות שלהם (למשל, על ידי הגרלה).
החוקרים גילו שהילדים היו יותר מרוצים כשהם יכלו לבחור שילד אחד יקבל יותר מהם, מאשר כשהדבר נקבע בהגרלה.
ממצא מעניין נוסף הוא שלא ניכרו הבדלים בין הגילאים: גם המשתתפים הצעירים, שהיו רק בני 4, וגם המשתתפים המבוגרים, שהיו בני 10, הושפעו במידה דומה מתחושת הסוכנות.