​​​המשתתפים במחקר מתבקשים להתבונן בטקסט המופיע על מסך, בזמן שהפעילות המוחית שלהם נרשמת באמצעות EEG - מערכת אלקטרודות המונחות על הקרקפת .

​

מערכת ה-EEG אינה משפיעה על הפעילות המוחית, היא רושמת אותה בלבד. היא בטוחה לחלוטין, ומשמשת כבר שנים רבות בחקר המוח. 

​​

ניסוי זה פתוח גם למבוגרים - אם תרצו, תוכלו להשתתף בעצמם, וילדיכם יוכלו לצפות בגלי המוח שלכם על מסך, יחד עם החוקר!

​​​במחקר הנוכחי, הילדים מתבקשים לצפות בדמויות או צורות שנעות על מסך, ולזהות את כיוון התנועה שלהם. ההשתתפות שלהם עוזרת לנו ללמוד על מה המוח לומד לעשות בשנים הראשונות לחיים.

 

כיום, אנו יודעים שמערכת הראייה במוח מתפתחת במשך שנים, עד לתקופת הבגרות. אבל מה קורה כשילד נולד עיוור, ומתחיל לראות "באיחור"?

​מחקר זה הוא חלק ממחקר רחב וארוך טווח, המשווה בין ילדים באתיופיה שנולדו עיוורים וראייתם תוקנה בניתוח,  לילדים עם ראייה תקינה - כמו אלו שמבקרים במוזאון, ומשתתפים בניסויים שלנו.​

​​​האם מידע שמועבר בין אנשים הופך לקל יותר ללמידה עם הזמן? 

בעזרת משחק שמשלב את "טלפון שבור" עם "Simon says" (כן, זה עם הצבעים), אנחנו מנסים להבין האם דפוסים אקראיים "מקבלים צורה" ומתגלות בהם תבניות כשהם מועברים מילד לילד. 

​

במחקר זה, ילדים מוזמנים לשחק משחק של שיתוף פעולה, כשהם יכולים לתקשר עם השחקן השני רק באמצעות אימוג'ים. בעזרת שילוב של מקרים בהם אימוג'י בודד מספיק להעברת המסר, לכאלו בהם נדרש קצת יותר פירוט,  אנחנו בוחנים כיצד היכולת של ילדים להיות יעילים בהעברת מסר מתפתחת עם הגיל. 

​​

במחקר זה הילדים המשתתפים ישמעו סיפור קצר בו הם נדרשים לעזור ל"גיבור" להתמודד עם מצבים שונים. לאחר מכן הילדים ישחקו משחק מחשב בו הם צריכים לנפח בלונים.

ככל שהבלון גדול יותר, הפרס גדול יותר - אבל גם הסיכוי שהבלון יתפוצץ ונפסיד את הפרס כולו!

 

מטרת המחקר היא לבחון האם נטייתם של ילדים לקחת או להימנע מסיכונים מנבאת את קבלת ההחלטות שלהם. 

שיחקתם משחק וזכיתם בפרסים.

הייתם חולקים אותם עם ילד אחר? 

ומה אם הילד הצליח במשחק  פחות מכם? 

בואו לעזור לחוקרות לגלות את הגורמים המשפיעים על נדיבות ונתינה.