איך ילדים ממדינות שונות מקבלים החלטות לגבי חלוקת משאבים?
האם ילדים צעירים רגישים למושג השיוויון?
האם הם ינסו לשמור על שיוויון גם במחיר של "בזבוז משאבים"?
והאם זה משנה כמה המשאב יקר?
במחקר השתתפו ילדים בגילאי 6-8 משלוש מדינות: ישראל, ארה״ב וסין. כל הילדים התבקשו להחליט מה לעשות במקרה הבא:
"שני ילדים בשם מיכאל ודן עשו עבודה טובה מאוד בניקוי החדר שלהם היום. אנחנו רוצים לתת להם חמישה מחקים כפרס. אתה צריך להחליט כמה מחקים מיכאל ודן יקבלו.
יש לנו חמישה מחקים. יש לנו אחד בשביל דן, אחד בשביל מיכאל... אחד בשביל דן, אחד בשביל מיכאל.
אוי לא! נשאר לנו מחק אחרון. מה אתה חושב שכדאי לעשות איתו? האם לתת את המחק לדן, או לזרוק את המחק?"
במחקר נמצא כי:
• ילדים יעדיפו לזרוק משאב (מחק) כדי לשמור על שוויון.
• ילדים מבינים את החשיבות של מושג ההוגנות בשלב מוקדם יחסית בהתפתחות.
לאחר שהשלימו את הניסוי הזה, החוקרים תהו האם יש הבדל בין משאבים יקרים לזולים. לכן, הם יצרו גרסאות נוספות, שבהן יש פרסים ״זולים״ כמו סוכריות או מחקים, אבל גם פרסים יקרים, כמו שטרות כסף.
הפעם החוקרים גילו שאמנם מרבית הילדים העדיפו חלוקה שוויונית כשמדובר בפרס “זול” (כמו מחקים), אבל כאשר ערך הפרסים עלה, ילדים חילקו אותם בצורה פחות שוויונית כדי להימנע מבזבוז.
הילדים הישראלים הראו דפוס דומה לזה של הילדים האמריקאים. לעומתם, הילדים הסינים בזבזו פחות (גם כשמדובר בפריטים “זולים”), אבל גם הראו נטייה גבוהה יותר לשוויון כאשר הפרסים היו בעלי ערך נמוך.