מחקרי עבר

​

​אחת מיכולות עיבוד השפה המעניינות יותר היא היכולת לנבא את מה שאנחנו עתידים לשמוע.

מחקרים קודמים הראו כי ילדים צעירים מאוד מצליחים לנבא בצורה טובה ויעילה חלקי מילים ומשפטים שטרם הושמעו להם, וזאת בהסתמך על חשיפה קודמת לשפה. אותה יכולת ניבוי נמצאה קשורה ליכולות עיבוד שפה גבוהות ומורכבות יותר ולהישגים אקדמיים בהמשך החיים, ועל כן מעניינת חוקרים רבים- וגם אותנו במעבדה.

המחקר הנוכחי השתמש ב"עוקב עיניים" – מצלמה מיוחדת ורגישה במיוחד, שמאפשרת לנו לעקוב אחר המבטים ותנועות העיניים של ילדיכם בצורה פשוטה ונוחה - ובכך להציץ לעולם המרתק של תהליכי הבנת שפה.

כדי לחקור כיצד ילדים מנבאים חלקי דיבר שונים (כגון פעלים או שמות עצם), אנו משמיעים לילדים משפטים קצרים, ומבקשים מהם לבחור את המילה המתאימה למשפט ששמעו מתוך ארבע אפשרויות. בזמן שהילדים משתתפים בפעילות הממוחשבת, המצלמה שלנו עוקבת אחרי תנועות העיניים שלהם, ובכך מאפשרת לנו להבין טוב יותר את התהליכים הפנימיים והמהירים של עיבוד שפה, המתרחשים עוד לפני ההתנהגות- בחירת התשובה הנכונה.

​

על אילו מהתמונות הילדים מסתכלים? מה מושך אותם יותר? איזה חלק במשפט גרם להם להסתכל לתמונה מסוימת?

מכיוון שאנו יודעים שיכולת הניבוי נשענת על חשיפה קודמת לשפה, אנו מתבוננים גם על אוצר המילים של הילדים, מתוך הנחה שילדים שיזהו יותר מילים – גם יצליחו לעשות בהן שימוש מהיר ויעיל יותר בזמן אמת. לבסוף, אנו בוחנים את מנת המשכל של הילדים כמשתנה-בקרה, על מנת להבין האם יש קשר בין אינטליגנציה לבין יכולת הניבוי של ילדים.